BST התחילה הרבה לפני שהיה לה שם.לא במשרד. לא עם משקיעים. לא עם תוכנית עסקית.

שמי זיו שמר, הנדסאי בניין — והדרך שלי לכאן הייתה רחוקה מלהיות מושלמת.

1. 01

   שנה א׳ — פעמיים

   מיד אחרי השחרור מהצבא נרשמתי ללימודי הנדסאים יחד עם שני חברים. לא באמת באנו ללמוד — רצינו להרגיש שאנחנו מתקדמים בחיים. בלימודים כאלה זה פשוט לא עובד.

2. 02

   גלידרייה בחו״ל

   כמה חודשים אחר כך נסעתי לעזור למשפחה שלי להקים גלידרייה. במהלך ההקמה עבדנו עם תוכניות אדריכליות, ובפעם הראשונה הבנתי כמה הידע המועט שכן הספקתי ללמוד נותן יתרון אמיתי.

   באותו רגע נפל לי האסימון: הבעיה לא הייתה המקצוע. חזרתי לארץ ונרשמתי שוב — הפעם לבד, בלי החברים שהתחילו איתי, אבל עם הרבה יותר רצון ומטרה אחת.

3. 03

   מלמד באותה מכללה

   באמצע השנה השנייה קרה משהו שלא האמנתי שיקרה: מצאתי את עצמי עומד מול כיתה, מלמד סטטיקה, קונסטרוקציית בטון ותכן הנדסי — באותה מכללה שבה אני לומד. אחת התקופות שהכי עיצבו אותי.

   ושם הבנתי: הסטודנטים לא מתקשים כי הם ״לא מספיק חכמים״. הם מתקשים כי מלמדים אותם מה לחשב — במקום למה. ברגע שמבינים את ההיגיון, פתאום הכול מתחבר.

4. 04

   מצגות → סיכומים → כלים

   אז התחלתי לשפר: מצגות ברורות יותר, סיכומים מסודרים, ואחר כך כלים דיגיטליים. כל פעם פתרתי עוד בעיה שהייתי רוצה שמישהו יפתור בשבילי כשהייתי סטודנט. לאט לאט, בלי שתכננתי, נולדה BST.

5. 05

   במה אנחנו מאמינים

   טכנולוגיה לא צריכה להחליף את ההבנה — היא צריכה לאפשר אותה. לכן אנחנו משלבים ניסיון, הוראה ותוכנה: מקצרים תהליכים, חוסכים זמן, ולומדים בצורה הרבה יותר אינטואיטיבית.

   BST ממשיכה להתפתח בכל יום — מוסיפים כלים, משפרים ומקשיבים לכל משוב. כי גם היום אנחנו עדיין בונים את המערכת שהיינו רוצים שתהיה לנו כשהיינו סטודנטים.

״למה אף אחד לא הסביר את זה ככה קודם?״— המשפט ששמעתי שוב ושוב. כל סטודנט, אי פעם.